<h1>רבינו ירוחם נכ"א ח"ג</h1>
<h2>דף נח:</h2>
בחוצה לארץ מוכח מדין התלמוד שדמאי אינו נוהג בחוצ' לארץ אבל מעשר ותרומה נוהג. ואם תאמר למה אין אנו נותנין אות' עתה, אמרו בשם רבינו תם שהקרקעות משתעבדין עכשיו לשרים בטסקא, ודינא דמלכותא הוא שאם לא יתנו טסקא שיהא הקרקע מופקעת לשרים, ואם כן אינם כשלנו ואנו כמו אריסין בעלמא, ותנן בחלה [פ"ד מ"ז] ישראל שהיו אריסי' לגוים בסוריא פטורי'. והקשו עליו כי גם בימי חכמים היה זה הדין והיו נותנים טסקא והיו מעשרין [וכי תימא שהיו מעשרין] מאותם שלא היו נותנים טסקא, וגם היום יש מהם שאין נותנין טסקא. ובירושלמי [חלה פ"ד ה"ד] משמע כי בעבור אלו הכתות שהעמידו הנוצרי' לדרוש להם ולהעמיד דתם ותקנו להם מעשרות ואם היו ישר' מפרישי' יהיו צריכים לתתו להם התירום שלא ליתנם בחוצ' לארץ, ואפשר שעל זה אנו סומכים וכל מקום שהלכה רופפת הלך אח' המנהג. ועוד נרא' שלא נתחייבו מעולם אלא הסמוכים לארץ ישראל אבל לא הרחוקים וכן כתב הרמב"ם והרא"ש. כל זה כתבו התוספו' בעבודה זרה על ההיא דבצר לאו היינו בצרה. כתב הרמב"ם כי בודאי פיאה נוהגת מדין התלמוד בחוצה לארץ מדבריהם (ויש לומר) [ויראה לי] דה"ה שאר מתנות עניים שהן לקט שכחה ופאה ועוללות בפרק ראשון ממתנות עניים.
